סין
את יפה
"מא יו" היא השיבה
"את יפה" אני המשכתי
אולי לא הקשיבה
וסתם סימנה לי ללכת
וסגרה את הדלת…
אז נכנסתי והמשכתי
"יפה באופן לא רגיל
קצה לבן של הר, נמס לנחל ושביל
והשביל נמשך ונמשך לצד הר משונן
בחסות רקיע כחול בתוך כפר קטן לבן
חבויים חופש נושן
בחלקה קטנה של שדות"
"תרבות בודהיסטית עתיקה" (היא עונה)
וגם עיניה מספרות
על כיבושי העולם וחיים בצל חומה
פחות ילדים יותר שדות זהו צו האומה
בחריצות ברצון נאמנותה לשלטון
כמו לחסות אלוהים
ובתוך החיים
כשהכפרים הפכו עיר
היא צוחקת ושפתה עולה יורדת כמו שיר
ומבעד שמלתך, שגם היא אדומה
היא תשלוף את האייפון ותעשה בי תמונה
אביט באימפריה ושתי עיני פעורות
כל כך פלאית
לא ברורה
מין סין שכזאת.